סוכות ט"ו בתשרי
לשבת בסוכה – לשבת בצל האמונה.
"אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו" (תהילים).
לפיכך הושיב ה' את ישראל בסוכות, ללמד שאין מקום דירה ואין מושב בית אלא זה שה' בונה.
מצות סוכה זכותה רב לכל החוסים בצלה, להינצל מכל צער חולי ויסורים, וכן שפע פרנסה נמשך לכל השנה בזכותה והיא עומדת לאדם לכפר במקום גלות, וגדולה קדושתה כקדושת בית הכנסת. סוכות הוא חג ההשתוקקות אשר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, שיהודי יהיה דבוק בקב"ה.
(עפ"י ספר התודעה)
- להכין תפריט לימים הבאים ולערב שמחת תורה.
- ליצור חוויות בסוכה יצירה לילדים וכו'.
- לארגן טיולים למקומות הקדושים. (כדאי לברר – בירושלים יש ארגון מופתי של חניה בחניונים בכניסה לעיר והסעות לכותל).
- להכין נרות ונרות נשמה לערב חג.
ני שמחת חג:
- אכילה ושתייה במועדים בכלל מצות עשה אך לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו, אלא חציו לאכילה ושתייה וחציו לה', לבית המדרש.
- אל יצמצם בהוצאות יום טוב אלא יכבדו ויענגו כמו בשבת, ובגדי יום טוב יהיו יותר טובים משבת, חייב אדם לאכול פת בסעודת יום טוב בלילה וביום ולבצוע על שתי ככרות אבל לא נהגו לעשות בו סעודה שלישית (אלא אם כן חל בשבת) ויום טוב שחל בשבת ירבה עוד מטעמים שיהא ניכר שיש שתי קדושות.
- חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד הוא ואשתו וכל הנלווים אליו. לנשים קונה בגדים ותכשיטים כפי ממונו ולקטנים קונה מיני מתיקה.
- גם בזמן הזה מצוות עשה מן התורה לשמוח בחג בבשר ויין ועיקר המצווה בבשר בהמה ומי שאינו יכול לאכול בשר בהמה יכול לקיים שמחת החג בבשר עוף ומצווה זו נוהגת בין ביום טוב בין בחול המועד ולכתחילה טוב לאכול פת גם בסעודת הלילה ובסעודת היום של חול המועד.
- מצווה לעלות לירושלים גם בזמן הזה בימי חול המועד להסתופף בחצרות השם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובפרט ב"כותל המערבי".
(עפ"י המחזור לסוכות, עבודת ה')
דיני ארבעת המינים
- שיעור אורך הלולב צריך שיהיה לפחות ארבעה טפחים שהם 32 ס"מ ולכתחילה רצוי להתחיל שיהיה 40 ס"מ ובשעת הדחק יעשו שאלת חכם, והשיעור הנזכר הוא בשדרת הלולב מלבד העלים.
- ההדס צריך להיות שעליו חופין את עצו ושיהיו שלושה עלין בכל קן וקן בשורה אחת.
- שיעור אורך ההדס והערבה שלושה טפחים דהיינו 24 ס"מ, ונכון שיהיה 30 ס"מ. ובשעת הדחק יעשו שאלת חכם.
- שיעור האתרוג כביצה שהוא 57.6 גרם.
- יזהר מאוד לקנות אתרוג שמובא מפרדס המוחזק באתרוגים בלתי מורכבים.
(עפ"י המחזור לסוכות, עבודת ה')
דיני סוכה
- המדקדקים במצוות מתחילים בעשיית הסוכה במוצאי יוה"כ כדי לצאת ממצוה למצוה וטוב שכל אחד יעסוק בעצמו בעשיית הסוכה דמצוה בו יותר מבשלוחו. והמקיים מצות סוכה כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית.
- הסוכה צריכה להעשות משלוש דפנות וסכך, והדפנות צריכות להעשות מדבר שעומד ברוח מצויה, וגובה הדופן צריך להיות עשרה טפחים לפחות שהוא 80 ס"מ ונכון להחמיר שיהיה בגובה מטר, ורוחב הסוכה צריך שיהיה שבעה טפחים על שבעה טפחים. שבעה טפחים הם 56 ס"מ ונכון להחמיר להצריך 70 ס"מ.
- הסכך צריך שיהיה מדבר הצומח מן הארץ כגון נסרים של עץ וענפי אילן וצריך שהסכך יהיה תלוש מהקרקע, ומותר לסכך את הסוכה "בסכך לנצח" העשוי מנסרים דקים הקשורים בחוטי כותנה.
- צריך שירבה סכך עד שתהיה הסוכה צילתה מרובה מחמתה אומנם יהיה באופן שהכוכבים הגדולים נראים ממנה.
- אין לסמוך את הסכך ולהעמידו בדבר שאין גידולו מן הארץ כגון צינורות של ברזל ולא בדבר הראוי לקבל טומאה כגון כלי עץ. ובדיעבד שנעשה, יש לשאול מורה הוראה.
- אין להניח את הסכך קודם שיעשה הדפנות. ובדיעבד שעשה, יעשה שאלת חכם.
- מצוה לנאות הסוכה ואם תולה סדין מצויר מתחת לסכך לנוי, אע"פ שהוא פסול לסכוך כל שנתנו תוך ארבעה טפחים דהיינו 32 ס"מ לסכך הסוכה כשרה.
- פירות שתלו אותם בסוכה לנוי אסורים בהנאה עד מוצאי שמחת תורה אלא אם כן היתנה עליהם בערב יום טוב שיוכל לאוכלם מתי שירצה שאז אם יפלו יוכל לאוכלם.
(עפ"י המחזור לסוכות, עבודת
סדר ליל סוכות
נוהגים לעמוד בפתח הסוכה ולומר בקשה לפני הכניסה לסוכה המובאת במחזורים לחג הסוכות, שכל שבעת הרועים הנאמנים יורדים מגן עדן ובאים לסוכה, ונעשים להם אושפיזין (אורחים קדושים). וכן ראוי ליושבים בסוכה להזמין אורחים בשר ודם כדי לעשות נחת רוח לשכינה ולשמח אושפיזין של מעלה באושפיזין של מטה.
(עפ"י המחזור לסוכות, עבודת ה')
דיני ישיבה בסוכה
- מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת ולכתחילה שיעור כביצה, בלילה הראשון של חג הסוכות, בסוכה וצריך שיכוון לקיים מצוה זו, וטוב לאכול הכזית הראשונה בלי שום ליפתן, אבל טיבול במרק וכיוצא בזה אין בו חשש כלל.
- יכוון קודם אכילתו שהוא יושב בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד שהקיפן הקב"ה כדי להגן עליהם מפני השרב והשמש.
- מצות ישיבה בסוכה, דר בסוכה כל שבעת ימים בין ביום ובין בלילה.
- אין ישנים מחוץ לסוכה אפילו שנת ארעי.
- בשאר ימי החג חוץ מלילה הראשון אם רצה לאכול פת יותר מכביצה צריך לאכול בסוכה ויברך "לישב בסוכה" אבל אם אוכל פת עד כביצה רשאי לאוכלה מחוץ לסוכה. וכן אם רצה אוכל פירות וירקות אפילו הרבה מחוץ לסוכה מותר, ומכל מקום המחמיר שלא לשתות אפילו מים מחוץ לסוכה תבוא עליו ברכה.
- אף על פי שמותר לאכול פירות או לשתות מים מחוץ לסוכה, אם הוא באמצע סעודתו אסור לטעום כלום מחוץ לסוכה ואפילו שתיית מים.
- האוכל מיני מזונות (אפילו מזונות שאין דרך לקבוע עליהם סעודה כגון אטריות וכדומה) יותר משיעור כביצה חייב בסוכה אך לא יברך "לישב בסוכה" ואם אוכל שיעור קביעות סעודה שהוא כ – 162/230 גרם כל אחד כפי מנהגו שאז חייב בנטילת ידיים וגם מברך עליהם "המוציא" וברכת המזון ויברך גם "לישב בסוכה".
- יש נוהגים לברך ברכת "לישב בסוכה" אחר ברכת המוציא ומכל מקום יותר טוב לברך קודם ברכת המוציא ואין זה הפסק בין נטילת ידיים לברכת המוציא. אך כשיש קידוש יברך ברכת "לישב בסוכה" אחר ברכת הקידוש. אם שכח לברך "לישב בסוכה" לפני האכילה יכול לברך כל זמן שלא סיים סעודתו.
נשים פטורות מן הסוכה ואם מחמירות על עצמן לאכול בסוכה יש להן שכר על זה,
נשים ספרדיות לא מברכות "לישב בסוכה",
נשים אשכנזיות מברכות.
קטנים שהגיעו לחינוך שהם בני חמש או בני שש לפי חריפותם חייבים בסוכה מדין חינוך. - המצטער, פטור מן הסוכה.
- בנות ספרד: אין האישה עונה 'אמן' על ברכת "לישב בסוכה" רק להרהר בליבה 'אמן' כדי למנוע חשש הפסק.
בנות אשכנז: רשאיות לענות 'אמן' על ברכת "לישב בסוכה".
(עפ"י המחזור לסוכות, עבודת ה')
סדר נטילת לולב וברכתו
כל המקיים מצות נטילת לולב כהלכתה זוכה ומביא שלום ואחדות בישראל ונוטע אהבה לכל אשר נקרא בשם ישראל ומגדל כבוד ה'.
"כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" (תהילים ל"ה) פסוק זה נאמר בשביל לולב.
השידרה של הלולב דומה לשידרה של האדם.
ההדס (העלה) דומה לעין.
והערבה (העלה) דומה לפה.
והאתרוג דומה ללב.
דוד המלך אמר: אין בכל האיברים גדול מאלה, שהם שקולים כנגד כל הגוף הרי "כל עצמותי תאמרנה…"
(עפ"י ספר התודעה)
- צריך לאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות מערב יום טוב בקשר ממש. ואם לא אגדו מערב יום טוב מותר לאגדו ביום טוב, בעלי הלולב. אך לא יאגדו בקשר גמור אלא כורכם וקושרם בקשר עניבה.
- מן התורה מצות לולב יום ראשון בלבד. ומצות חכמים משחרב המקדש שיהא ניטל כל שבעת ימי החג.
- אין נוטלים לולב ומיניו בשבת אפילו אם חל יום טוב ראשון בשבת, אסור לטלטלו.
- ארבעת המינים מצוה אחת הן, ומעכבין זה את זה. ואם חסר לו אחד מהם לא יברך על השאר.
- כיצד מברכים על הלולב? תחילה נוטל הלולב ביד ימין כשהוא עומד ומברך: "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב", וביום הראשון מוסיף גם ברכת "שהחיינו", אח"כ נוטל את האתרוג בידו השמאלית ומחברם ומנענע.
- אם שכח לברך "שהחיינו" ביום הראשון מברך ביום השני. וכן שחל יום טוב ראשון בשבת יברך "שהחיינו" ביום ראשון של חול המועד.
- צריך ליטלם כדרך גדילתן, ראשיהן למעלה ועיקרן למטה. וכן האתרוג העוקץ המחובר לאילן למטה, והפיטמה למעלה.
- נכון להסיר הטבעת מעל אצבע ידו בשעת נטילת הלולב.
- צריך ליטול את הלולב ביד ימין והאתרוג ביד שמאל, וצריך לחבר האתרוג עם הלולב.
- אין לבנות ספרד לברך על הלולב ומיניו אלא אם ירצו יטלו בלא ברכה.
ומנהג בנות אשכנז שאישה יכולה גם לברך. - אסור לאכול אכילת קבע קודם נטילת לולב, אבל אכילת עראי כגון פירות וכדומה מותר, וצריך שיקדש קודם לכן (ביו"ט אבל בחוה"מ לא צריך קידוש).
- מצות לולב ומיניו ביום ולא בלילה, וכל היום כשר לנטילה. ומכל מקום זריזין מקדימין למצוות ונוטלים אותו בבוקר. וזמנו משהנץ החמה, דהיינו מזריחת השמש על הארץ.
- מצווה לחנך את הקטנים במצות לולב, אף בחול המועד שהוא רק מדרבנן, וצריך לעשות כן בלולב ומיניו הכשרים.
- אין אדם יוצא ידי חובה ביום טוב הראשון בלולב שאינו שלו. אלא אם כן נתנו לו במתנה גמורה ואפילו על מנת להחזיר.
- לא יתן הלולב ביום טוב ראשון לקטן פחות מגיל בר מצווה קודם שיצא בו וכמו כן יזהר שלא לקנות מקטן פחות מגיל בר מצווה אחד מארבעת המינים ובפרט יזהר בערבות שהוא מצוי יותר שקטנים מוכרים אותם.
(עפ"י המחזור לסוכות, עבודת ה')
סדר הנענועים
- אחר שבירך על הלולב ומיניו ינענע אותם 3 פעמים לכל צד, והמנהג בירושלים כמו שכתב האר"י ז"ל להקיף דרום, צפון, מזרח מעלה ומטה, ואח"כ לצד מערב, ואין לשנות. וינענע לכל צד בהולכה והובאה, ויראה ראשו לחוץ ותחתיתו לצד גופו.
מנהג בני אשכנז: מזרח, דרום, מערב, צפון למעלה למטה . - טוב ונכון למי שיכול לברך הלולב ומיניו בסוכה.
- בכל שמונת ימי החג גומרים את ההלל בברכה. וצריך לנענע הלולב בשעת ההלל, וינענע ב "הודו לה' כי טוב" הראשון פעם אחת, וב "אנא ה' הושיעה נא" שתי פעמים, וב "הודו לה' " שבסוף ההלל פעם אחת, וגם בהלל הנענוע לכל צד שלוש פעמים בהולכה והבאה.
- יחלק הנענועים, דהיינו ב "הודו" יש שש תיבות חוץ מן השם. וינענע בכל תיבה לרוח אחד ובשם לא ינענע. וכן בפסוק "אנא ה' " יחלק כך "א-נא" (ה' לא ינענע) "הו – שי – עה – נא" שתי פעמים. ויש לשים לב שלא יפסיק בשאיפת אויר באמצע המילה שלא יחלק את המילה לשתי מילים.
- נשים ספרדיות מברכות על ההלל בליל א' של פסח בלבד.
(עפ"י המחזור לסוכות, עבודת ה')
סדר ההושענות ודיניהם
- מי שהוא חולה ח"ו ואין באפשרותו ללכת לבית הכנסת, יניח על שולחנו ספר תנ"ך ויקיף אותו, כדי שלא יבטל ההקפות.
(עפ"י המחזור לסוכות, עבודת ה')
חול המועד
- צריך ליזהר בקדושת חול המועד שלא יעשה בו אלא מלאכה המותרת בלבד.
- יכבדו את חול המועד בבגדי חג וסעודות.
- המנהג לכסות את השולחן במפה כמו בשבת ויום טוב.
- "יעלה ויבוא" בברכת המזון ותפילת שמונה עשרה.
- אין להניח תפילין בחוה"מ.
(עפ"י המחזור לסוכות, עבודת ה')
העיון בהלכות בלוח זה אינו פוטר עיון בספרי ההלכה ושאלת חכם!!!
