אני לדודי ודודי לי – ראשי תיבות אלול.
איש לרעהו ומתנות לאביונים – ראשי תיבות אלול.
ר"ח ומנהגיו מפורטים בר"ח חשון.
בחודש זה כנסת ישראל מתחזקת בתשובה ומתקרבת לדודה ( הקב"ה), ואף הקב"ה פושט ידיו לקבלה ומתקרב אליה.
יש נוהגים לתקוע בשופר בכל יום אחרי תפילת שחרית, מיום שני של ראש חודש אלול ועד ערב ראש השנה, ומנהג ישראל הוא ולא מן התורה. שכשעלה משה להר בראש חודש אלול לקבל לוחות שניים, תקעו בשופר במחנה להודיע לכל בני ישראל שמשה עלה למרום ולא יטעו עוד אחרי עבודה זרה. לכן תקיעות שופר אלו באו להזכיר על עלייתו של משה, ולהודיע ששבו בני ישראל מחטא העגל, ונתכפר להם וניתנו להם ברצון הלוחות השניים לסוף ארבעים יום. וזכרון זה מעורר את האדם לתשובה. ומכיון שעלייתו של משה להר היתה בהשכמה, תוקעים רק בשחרית אחרי התפילה.
שערי תפילה – פעמים פתוחים פעמים נעולים, אבל שערי תשובה לעולם פתוחים
(דברים רבה ב).
כ"ה באלול הוא יום בריאת העולם.
בחודש זה מרבים בצדקה,
תפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה.
(עפ"י ספר התודעה)
הכנות לחג
- לקנות נרות נשמה להזכרת נשמות. ונרות של 48 שעות.
- לערוך רשימת קניות בהתאם לרשימת התפריטים לר"ה.
- לערוך רשימת תפריטים לחג המתקרב ובא.
- לבדוק את המחזורים לראש השנה, ושיש מספיק לכל המצטרך.
- להכין פרי חדש או בגד חדש לברכת "שהחיינו" ביום טוב שני של ראש השנה.
דיני סליחות
- יש נוהגים מיום שני של ראש חודש תוקעים בשופר אחרי תפילת שחרית, כי טבע קול השופר להחריד את הלב, לחזור בתשובה.
- אומרים מזמור כ"ז בתהילים.
- מנהג בני ספרד שמשכימים לסליחות כל חודש אלול, חוץ מיום ראש חודש וימי שבת שבו.
ומנהג בני אשכנז לומר סליחות מיום א' בשבוע שחל בו ראש השנה. אך לא פחות מארבעה ימים לפני ראש השנה. לכן אם חל ראש השנה ביום שני בשבוע או ביום שלישי – מתחילים ביום ראשון בשבוע שלפניו. - נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה.
(עפ"י לוח דבר בעתו)
"צדיקים במותם קרויים חיים"
תאריכי פטירה של צדיקים
חודש אלול
ג' אלול – הראי"ה קוק זצ"ל
י"ג אלול – ר' יוסף חיים- הבן איש חי זצ"ל
כ"ב אלול – החפץ חיים רבי ישראל הכהן מראדין
כ"ח אלול – שאול המלך ושלושת בניו ע"ה
" תכלה שנה וקללותיה
תחל שנה וברכותיה ".
שנה טובה ומתוקה.
העיון בהלכות בלוח זה אינו פוטר עיון בספרי ההלכה ושאלת חכם!!!
