חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שבת

טעימה מהאור

שמח בחלקו תמיד

"מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה…"
"ביני ובין ישראל אות היא לעולם"

"ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו":
הקב"ה הכניס בשבת קודש ברכה וקדושה וברא בה בריאה מיוחדת שיהודי יוכל להגיע לתכלית הבריאה היא הדבקות בקב"ה. שבת היא מקור תענוג הדבקות בין ישראל לה' יתברך, פינה טהורה ומרוממת. יסוד האמונה.
בשבת קודש מתגלה אור האלוקות, האור הגנוז, ויהודי המבקש מה' ית' שיאיר לו, הקב"ה עוזר לו ומאיר לו. כי בלי אור האלוקות יהודי לא יכול לחיות ולהתקיים!

השבתות הקדושות הם המאורות הגדולים שמהם שואב יהודי את הקדושה לכל השנה.
סעודת ליל שבת הוא בחינת קידושין, "ואתה קידשת" ו"מקדש השבת","מקדש עמו ישראל" ו"רצה בנו ושבת קודשו באהבה וברצון הנחילנו".
סעודת יום השבת הוא בחינת נישואין "ישמח משה במתנת חלקו.."                       
שלוש סעודות (סעודה שלישית) הוא בחינת הייחוד ואז אומרים "אתה אחד".

 (עפ"י נתיבות שלום, הרב שלום נח ברזובסקי זיע"א)
 

 "וידבר אליי זה השולחן אשר לפני ה'" – בשירה, בזמרה ובדברי תורה.                   
"לא ברא הקב"ה את עולמו, אלא בשביל שירה וזמרה"  (ר' עקיבא).

עבודת הניגון והשירה – עבודת קודש היא, כדאי וטוב לקיימה במיוחד בשבת.
רבי שמעון בר יוחאי אומר שכל הברכות והשפע שיש בעולם, באים בזכות השבת.
ביום השבת יש תבלין מיוחד הנותן טעם מיוחד למטעמי השבת בסעודות השבת,
ולניגון היהודי בשבת, אשר מופק מהכלי הטהור, קולו של האדם.
אלו נותנים ליהודי להתעדן, להתענג, להתגעגע ולכסוף לגאולה.
השבת יורדת על כולם ומעניקה נשמה יתרה, ורצון לזיכוך ולהיטהרות,
ואלו המקיימים מצוותיה זוכים להרגיש זאת.
קדושת המחשבה היא הקדושה הגבוהה ביותר.
ההכנות לכבוד שבת קודש, יש בהן מתיקות מיוחדת וטוב שגם הבעל יכין משהו לכבוד השבת. ותמיד בתפילה ובהודיה.
לפני כל דבר שמכינים או קונים בימות החול ראוי לומר: "לכבוד שבת קודש"

 

סגולת הקדמת קבלת השבת
על פי גדולי ישראל הקדמת קבלת השבת מועילה בהכנסת השבת ברגיעה ובאושר, ומשפיעה על הרוחניות ועבודת ה' בשמחה. וכן משפיעה על ברכה בגשמיות, בהוספת חול על הקודש, כך שמושפע יותר שפע בששת ימי המעשה.
טוב וראוי להקדים את כניסת השבת לפחות בעשר דקות, ויש להיזהר שלא להקדים את הדלקת הנרות יותר מפלג המנחה:
בקיץ – כשעה ורבע קודם השקיעה, ובחורף – כשעה לפני השקיעה.

טוב לומר: "הריני מוסיפ/ה מחול על הקודש לקיים מצוות תוספת שבת.."

י-ה אכסוף  (רבי אהרן הגדול מקרלין)

י-ה אכסוף נעם שבת המתאמת ומתאחדת בסגולתך, משוך נעם יראתך לעם מבקשי רצונך,קדשם בקדושת השבת המתאחדת בתורתך, פתח להם נעם ורצון לפתוח שערי רצונך:                                              
י-ה אכסוף נעם שבת המתאמת ומתאחדת בסגולתך.
היה הוה שמור שומרי ומצפים שבת קדשך, כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשם תערוג לקבל נעם שבת המתאחדת בשם קדשך, הצל מאחרי לפרוש מן השבת לבלתי תהיה סגור מהם ששה ימים המקבלים קדושה משבת קודשך, וטהר ליבם באמת ובאמונה לעובדיך: 

י-ה אכסוף נעם שבת המתאמת ומתאחדת בסגולתך.

ויהיו רחמיך מתגוללים על מידותיך, ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קודשך, להשקות צמאי חסדך מנהר היוצא מעדן, לעטר את ישראל בתפארת המפארים אותך על ידי שבת קודשך כל ששה ימים להנחילם נחלת יעקב בחיריך:

י-ה אכסוף נעם שבת המתאמת ומתאחדת בסגולתך.

השבת נעם הנשמות והשביעי עונג הרוחות ועדן הנפשות להתעדן באהבתך וביראתך, שבת קודש נפשי חולת אהבתך, שבת קודש נפשות ישראל בצל כנפיך יחסיון ירוויון מדשן ביתך:    

י-ה אכסוף נעם שבת המתאמת ומתאחדת בסגולתך.
 
פיוט זה, הוא פיוט מיוחד המוביל להשתוקקות וכיסופים בהרגשת קדושת השבת והשפע הרוחני המושפע ממנה.
האותיות הראשונות בשלושת המלים הראשונות בארבעת הבתים יוצרות במאונך את המלים:    
י-ה-ו-ה     א-ה-ר-ן     נ-ש-מ-ה.
מילותיו מביעות בקשה אל השם להרגיש את עונג ונועם השבת, המתאימה ומתאחדת עם ישראל עם סגולה. שימשיך להשפיע את העונג המגיע מיראת שמים לעם ישראל, המבקשים לעשות רצונו. שיקדש אותנו בקדושת השבת המתאחדת עם התורה. שיפתח לנו את הנעימות, ויתן לנו רצון בעבודת השם. שישמור את השומרים ומצפים לשבת הקדושה. וכמו אייל צמא העורג ומשתוקק למצוא נחלי מים, כך נפשם עורגת לזכות בנעימות השבת. שהשם יטהר את ליבנו לעבודתו באמת ובאמונה, ירחם וישפיע, יפאר ויעטר בשפע רב את ישראל המפארים את כבוד השם על ידי שמירת השבת.

 

 

קידוש ליל השבת
גם הנשים חייבות בקידוש ליל שבת מן התורה (ויכולות אף להוציא את האנשים ידי חובה אם הבעל חולה חלילה) הואיל והן מצוות מן התורה כמותם.
כשבעל הבית מברך ומכוין להוציא ידי חובה את בני הבית אין לענות "ברוך הוא וברוך שמו" אחרי אזכרת השם בברכות.
אסור לאכול או לטעום כלום כולל מים, קודם הקידוש אבל לקטנים אפשר להקל.

 

 (עפ"י סידור עבודת ה')

 

דיני קבלת שבת והדלקת נרות

  • מצוה להוסיף מחול על הקודש וטוב לקבל את השבת מבעוד יום.
  • מצוה מדברי סופרים להדליק נרות מערב שבת וזמן הדלקת הנרות הוא כרבע שעה לפני השקיעה.
  • מצוה להדליק הנרות סמוך לשולחן שסועדים עליו כדי שיקדש לאורם וזהו בכלל עונג שבת.
  • הנשים מצוות יותר מן האנשים בהדלקת הנר מפני שהן עקרות הבית ועוסקות בצרכי הבית, וטוב שהאיש יסדר את הנרות.
  • אף על פי שמעיקר הדין די בנר אחד, המנהג להדליק שני נרות, אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור, ויש שמדליקות כנגד בני הבית וטוב שהאשה תתפלל בסיום הדלקת הנרות על בעלה וילדיה שיזכו להיות תלמידי חכמים, מאירים בתורה ויראת שמים טהורה.
  • מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית ואם אין שמן זית מדליקים בשאר שמנים הדולקים יפה ואם אין מדליקים בנרות שעוה.
  • דעת רוב הפוסקים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנרות ולכן מותרת האישה בעשיית מלאכה גם לאחר הדלקת הנרות כל זמן שלא שקעה החמה ומכל מקום טוב שתתנה אפילו פעם אחת בשנה שאין ברצונה לקבל שבת בהדלקת נרות.
  • צריך לברך בהדלקת הנרות: "ברוך אתה ה'… אשר קידשנו במצוותיו וציוונו  להדליק נר של שבת". ואת הברכה יש לומר:
    בנות ספרד –  מברכת קודם ההדלקה, אם שכחה ולא בירכה קודם ההדלקה, אם נזכרה לפני שתסיים הדלקת כל הנרות יכולה עדיין לברך, אבל אם הדליקה את כל הנרות לא תברך.
    בנות אשכנז – מברכות  לאחר ההדלקה.
  • אם נתאחרה להדליק הנרות, אם יודעת בברור  שעדיין לא שקעה החמה צריכה להדליק הנרות בברכה, אבל אם מסופקת אם עבר זמן השקיעה, אסור לה להדליק ולא תיכנס לספק חילול שבת.
  • אף היולדת/אשה נידה אפילו בשעת טומאתה, מדליקות נרות בברכה.
  • בת השובתת אצל אמה/כלה אצל חמותה יכולה להדליק נרות בברכה בחדר השינה המיוחד לה ולבעלה, והאם/החמות מברכת בחדר האוכל.
  • נוהגות הנשים לתת צדקה לפני הדלקת נרות.
  • אשה שהדליקה נרות שבת,
    אשה ספרדיה: מותר לה להתפלל מנחה של ערב שבת אף לאחר ההדלקה.
    אשה אשכנזיה: תתפלל מנחה לפני הדלקת נרות אך לאחר ההדלקה תתפלל ערבית שתיים (השניה לשם תשלומי מנחה).
    אשה שמתפללת יחיד בביתה לא תאמר ברכה מעין שבע אחרי ערבית של שבת.

 (עפ"י סידור עבודת ה' לבת ישראל)

 

העיון בהלכות בלוח זה אינו פוטר עיון בספרי ההלכה ושאלת חכם!!!