חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תשעה באב

טעימה מהאור

הצום החמישי

חמש פורענויות אירעו לאבותינו בתשעה באב :
א. נגזר על אבותינו בדור יוצאי מצרים לא להיכנס לארץ ישראל, כעונש על אשר חטאו בבכיית חינם, כשהאמינו למרגלים ולא בטחו בה' ובישועתו.
ב. חורבן בית ראשון. 
ג. חורבן בית שני.
ד. נלכדה העיר ביתר. 
ה. נחרשה העיר ירושלים עד היסוד בה.

בתשעה באב הולכים כנזופים זה לזה ואסור לשאול בשלום חברו או לשלוח מתנות, ולמי שלא יודע/מבין יש להסביר בנועם שאסור ביום זה לשאול בשלום.
מנהג תימן לאחל "תבושר בנחמת ציון" והמתברך עונה "ותזכה לראות בבניין ירושלים".
השכמת היום היא אחת מ"חמש השכמות השנה".

(עפ"י ספר התודעה)

שבת 'נחמו'
'נחמו נחמו עמי' נחמה כפולה.
השבת הראשונה אחרי תשעה באב, שבת של שמחה ותקוה.
שבת 'נחמו' נקראת על שם ההפטרה בנביא 'נחמו נחמו עמי' (ישעיה מ') שקוראים בה לאחר קריאת התורה.
אחרי תשעה באב שבת "נחמו נחמו עמי" לקראת "יום חתונתו וביום שמחת לבו" – זה בניין בית המקדש שייבנה במהרה בימינו, אמן.

(עפ"י ספר התודעה)

בדרך אל האור
    • בנות ספרד: לכבס ולגהץ ולהכין בגדים שאינם מכובסים בלבישתם כחצי שעה, לקראת השבוע שחל בו.
    • תזכורת לתספורת לבנים.
    • זמן להתאבל ולהתאבל על חורבן בית המקדש "מתי אבוא ואראה פני אלוקים" (תהילים מ"ב).
    • לתזכורת שאין שאלת שלום היום. טוב להכין שלט לדלת בו כתוב:

    היום תשעה באב!
    אומרים: "תבושרו בנחמת ציון".
    ועונים: "ואתם תזכו לראות בבניין ירושלים".  אכי"ר.

דיני תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת עור, נגיעה באשה.

  • אין אומרים תחנון בתשעה באב.
  • אסור לשאול לשלום חברו.
  • מתפללים מנחה ואחר כך אוכלים סעודה מפסקת.
  • סמוך לסוף היום אוכלים סעודה מפסקת, ואוכלים בה רק תבשיל אחד, ביצה/עדשים שזהו זכר לאבלות. ניתן לשבוע מלחם או פירות.
  • אין זימון בסעודה זו, לכתחילה לא ישבו ג' אנשים יחד שלא יתחייבו בזימון.
  • נוהגים לאכול בסעודה מפסקת בישיבה על גבי הקרקע על כסא נמוך עד שלושה טפחים. לא משום אבלות אלא כדי שיהיה ניכר שזו סעודה שפלה. אך אין צורך לחלוץ את הנעליים בשעת האכילה.
  • רצוי להספיק לצחצח שיניים לפני השקיעה.
  • מעוברות ומיניקות וכל שאינו חולה ממש, מתענים היום.
  • יולדת תוך ל' יום ללידה. אין צורך להתענות, יותר מזה, תעשה שאלת חכם.
  • לחנך את הקטנים לאכול ארוחה פשוטה.
  • אסור לרחוץ ואף לא להכניס אצבע למים.
  • אחר השינה או עשיית צרכים, לנטול ידיים עד סוף קשרי האצבעות. אחרי נטילת הבוקר כשהאצבעות לחות, מותר להעביר אותן על העיניים להסרת לכלוך.
  • סיכה בשמן או סבון אסורה, אלא אם כן למטרת הסרת לכלוך.
    כלה, כל שלושים יום לאחר נישואיה רשאית לרחוץ או לסוך את פניה.
  • נעילת נעלי עור, אפילו רק חלקן עשוי מעור – אסורה. נעלי בד, גומי או עץ מותרת.
  • חולצים את נעלי העור טרם שקיעת השמש.
  • בין השמשות של תשעה באב חמור כיום עצמו, לכן מפסיקים בו לפני שקיעת החמה ולקבל את התענית.
  • יושבים לארץ, על כסא נמוך.
  • בתשעה באב יש ללמוד תורה בדברים המותרים כגון: הלכות אבלות, ספר ירמיהו בדברי המוסר והתוכחה, ספרי מוסר וכו'.
  • אין אומרים תהילים לפני חצות היום.
  • אין לטייל בתשעה באב משום שמחה, כדי לא להסיח את הדעת מהאבלות.
  • עד שעת מנחה אסור לשבת על כסא גבוה מג' טפחים, והעיקר להצטער בישיבה הנמוכה.
  • נוהגים לתת צדקה בכל תענית.
  • אם חל תשעה באב בשבת חזון, דוחים את הצום למחרת.
    סועדים את סעודות השבת, אך אין מאריכים בסעודה שלישית, מסיימים אותה לפני שקיעת החמה. אין מבדילים במוצאי שבת זו ולא מברכים על הבשמים, אלא מברכים 'בורא מאורי האש' ובמוצאי התענית מבדיל על הכוס, אינו מתחיל בפסוקים שקודם ברכת ההבדלה אלא 'סברי מרנן' ואומר 'בורא פרי הגפן'  ו'המבדיל בין קודש לחול'.
  • נשים שאינן מתפללות ערבית, אומרות במוצאי שבת קודם עשיית מלאכה 'ברוך המבדיל בין קודש לחול'.

(עפ"י לוח דבר בעתו)

תזכורת: אין אומרים תחנון בט"ו באב.

 "ובנה ירושלים עיר הקודש במהירה בימינו"

העיון בהלכות בלוח זה אינו פוטר עיון בספרי ההלכה ושאלת חכם!!!