\
ליל התקדש החג הוא עצמו כולו שירה. שירה זו, שירת ליל זה, לא תמיד היא נשמעת לאוזן האדם. יש שהאוזן אטומה מלשמוע ויש ששומעת אך אינה יודעת ששומעת.
אם זוכה אדם פעם אחת שלבבו טהור, שקט ושלו – אותה שעה הוא קולט את השירה הזאת שמתוך עצמו היא יוצאת ומתוך מה שסובב וממלא את החלל.
"הללויה הללו עבדי ה', הללו את שם ה', יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם".
לכן כותב השל"ה הקדוש:
אחר התפילה יחזור לביתו ויתנהגו הוא ואשתו כמלך ומלכה ובני ביתו כבני שרים. ויכינו כלים נאים, בגדי חג נאים, כדי להראות לכל שמחת ליבו בחסדו של מקום.
(עפ"י ספר התודעה)
שביעי של פסח
עיקר השמחה שישראל שמחים ביום זה, הוא על השירה שמשה רבנו ובני ישראל אמרו באותו היום ברוח הקודש, וזכו ששירתם נקבעה בתורה עד עולם, והקב"ה וכל פמליותיו הקשיבו לשירתם.
קריעת ים סוף היתה בשביעי של פסח לכן קוראים בתורה בבית הכנסת את שירת הים.
(עפ"י ספר התודעה)
הכנות לחג
- ניקיון אחרון לפני בדיקת חמץ.
- להכין עשרה פתיתי חמץ, כל אחד פחות מכזית, להחביא אותם בבית הנקי, כשמחביאים כדאי לערוך רשימה של מקומות המחבוא.
- בזמן החבאת הפתיתים לבקש לבער את כל שאנחנו רוצים להיפטר ממנו.
- לשטוף חסה.
- צלחת ליל הסדר: להניח על השולחן לפני כסאו של בעל הבית קערה עם שלוש מצות שמורות, מרור, חרוסת, חזרת, כרפס, זרוע צלוי וביצה. את מי המלח יניחו מחוץ לקערה.
- לערוך שולחן יפה במיוחד. להניח כריות על כל כסא.
- להכין הגדה לכל אחד מהמסובים על השולחן.
- להכין מי מלח לשולחן.
- להכין קליות ואגוזים לילדים.
- אחרי התפילה אומרים הלל גמור ובברכה. גם הנשים.
- להרגיש מלך ומלכה כל ליל הסדר. נוהגים לקרוא שיר השירים אחרי ליל הסדר.
- שעת חצות היא שעת רצון גדולה מאוד.
- לעודד את הילדים להקשות קושיות ולהתבונן מה נשתנה הלילה הזה.
הלכות יום טוב כמובא בראש השנה.
הלכות בדיקת חמץ
- קודם ליל י"ד ניסן מנקים את כל חדרי הבית והחצר היטב, ומיוחד יש לנקות את הילקוטים ובגדי הילדים שלא ישאר שם חמץ.
- בליל ארבעה עשר בניסן בודקים את החמץ לאור הנר, וזמן הבדיקה כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה. ויש לבדוק בכל מקום שיש חשש שהכניסו לשם חמץ, ואף על פי שיש לו טרחה מרובה אל יקוץ בבדיקה זו, ולפום צערא אגרא.
- הבדיקה צריכה להיות לאור נר של שעוה, אבל אבוקה פסול. ואם בדק באבוקה, חוזר ובודק בנר שעוה, אך לא יחזור לברך. ולא יבדוק בנר של חלב או של שומן או של שמן, ואם בדק באחד מאלה יצא בדיעבד. ופנס כיס שיכול להכניסו לחורים ולסדקים מותר לבדוק בו כשאין לו נר אחר כשר, ויכול לברך עליו.
- אסור לאכול פת או עוגה יותר משיעור כביצה (57.6גרם), מחצי שעה קודם זמן הבדיקה, אבל פירות וירקות מותר אפילו יותר מכביצה, וכל שכן שמותר לשתות כוס קפה או תה.
- אסור להתחיל בשום מלאכה חצי שעה קודם זמן הבדיקה, וכן לא יתחיל ללמוד משעה שהגיע זמן הבדיקה אבל אם התחיל ללמוד בהיתר לפני זמן הבדיקה, אין צריך להפסיק, וכל זה ללומד בינו לבין עצמו, אבל שיעור הנאמר בכל יום ברבים מותר לקיימו גם בליל י"ד, וטוב שבסוף השיעור יכריז השמש שילכו לבדוק החמץ.
- אסור לדבר בין הברכה לבדיקה, ואם עבר ודיבר בדברים שאינם מעניין הבדיקה צריך לחזור ולברך. ובאמצע הבדיקה רשאי לדבר בכל דבר שהוא לצורך הבדיקה. ומכל מקום אם דיבר אפילו בדברים שאינם לצורך הבדיקה, אינו חוזר לברך.
- אין לברך שהחיינו על מצות הבדיקה. וממידת חסידות טוב להשיג פרי חדש ולהניחו בפניו בשעה שמברך "על ביעור חמץ" ולאחר שיתחיל קצת בבדיקה יברך עליו "שהחיינו" ויכוין לפטור בברכה זו את הבדיקה, ולאחר הבדיקה יברך על הפרי ברכת הנהנין ויאכל את הפרי.
- בברכה אחת שמברך יכול לפטור כמה בתים. ואפילו אם רחוקים אין ההליכה נחשבת הפסק. ומכל מקום אם הם רחוקים ממש יכוון בשעת הברכה "על ביעור חמץ" שאינו רוצה לצאת ידי חובה רק על ברכתו שבבית, ואז יוכל לברך שנית על הבדיקה בבית המרוחק.
- בתי כנסיות ובתי מדרשות צריכים בדיקה על ידי הגבאי או השמש, אך לא יברכו על בדיקה זו, אלא יפטרוה בברכה שמברכים קודם לכן בבדיקת החמץ שבביתם. כל מה שנשאר מהחמץ לאחר הבדיקה יצניעו במקום שמור שלא יתפזר. ולמחרת בהתקרב זמן איסור הנאת החמץ, יבערו וישרפו לקיים מצוות תשביתו שאור מבתיכם.
- מצוות ביעור חמץ, המנהג לשורפו. וטוב שיפרוס הלחם לפני השריפה לפרוסות דקות כדי שתשלוט בו האש היטב. ואסור להתחיל במלאכה משיגיע זמן השריפה עד שישרוף את החמץ.
• כל המשהה חמץ ברשותו בפסח, ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה. לפיכך קנסוהו חכמים ואמרו חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה. וכל הירא את דבר ה' יזהר לבל יקנה לאחר הפסח מצרך שיש בו חמץ, אלא רק ממקום שמכרו את החמץ לגוי כדת.
(עפ"י מחזור לפסח, עבודת ה')
לברך בכונה ובשמחה על "ביעור חמץ", ולאחר מכן יתחיל לבדוק היטב, ובסוף הבדיקה יאמר את הביטול.
ברכת ביעור חמץ, ואמירת ביטול חמץ, מובא בהמשך.
יברך בכוונה ובשמחה על "ביעור חמץ", ויתחיל לבדוק היטב:
"ברוך אתה יהוה, אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו, וציונו על בעור חמץ".
אחר הבדיקה יאמר "ביטול החמץ" שלוש פעמים:
"כל חמירא דאיכא ברשותי. דלא חזיתה ודלא ביערתה, לבטיל ולהוי כעפרא דארעא".
ואם אינו מבין לשון ארמית יאמר:
"כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ראיתיו שביערתיו ושלא ביערתיו, יתבטל ויהיה כעפר הארץ".
למחרת בבוקר עד שעת שריפת חמץ , ישרוף החמץ ואחר כך יאמר הביטול (לא לומר לפני השריפה).
"כל חמירא דאיכא ברשותי, דחזיתה ודלא חזיתה. דביערתה ודלא ביערתה, לבטיל ולהוי (בפעם השלישית יוסיף: הפקר) כעפרא דארעא".
ואם אינו מבין לשון ארמית יאמר:
"כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו. שביערתיו ושלא ביערתיו, יתבטל ויהיה (בפעם השלישית יוסיף:הפקר) כעפר הארץ".
(עפ"י מחזור לפסח, עבודת ה')
הלכות ערב פסח
- אסור לעשות כל מלאכה בערב פסח אחר חצות היום, למעט מלאכות לצורך ליל הסדר בלבד.
- מי ששכח להסתפר ולהתגלח לפני חצות, מותר לו לעשות כן אחר חצות ע"י עצמו.
- לגזוז ציפורניים מותר אף אחר חצות, וכן מותר לצחצח הנעליים במשחת נעליים לכבוד יו"ט, וכן לגהץ הבגדים.
- אסור לאכול מצה ביום ארבעה עשר בניסן, אבל מצה עשירה (מטוגנת או שנילושה במי פירות) לבני ספרד מותר. וקטן שאינו מבין בסיפור יציאת מצרים, מותר להאכילו אף מצה רגילה, ומשעה עשירית ולמעלה אסור לאכול אפילו מצה עשירה יותר מכביצה אבל פחות מכביצה מותר מצד הדין אך אין להקל בזה אלא לצורך גדול. ומותר לאכול פירות וירקות (או אורז לנוהגים כן) אף לאחר שעה עשירית, ובלבד שלא ימלא כרסו מהם.
- הבכורות מתענים בערב פסח, בין בכור מאב ובין בכור מאם.
- אם חל ערב פסח בשבת נוהגים הבכורות להתענות ביום חמישי שלפניו, ואם חל ערב פסח בערב שבת, מתענים בו ביום ומשלימים.
- יש נוהגים שהאב מתענה במקום הבן עד שיגדל, ואם גם האב בכור האם מתענה במקום הבן עד שיגדל.
- בדורות שלנו שירדה חולשה לעולם נהגו לפטור את עצמם מהתענית הנ"ל ע"י השתתפות במצוות סעודת סיום מסכת. ויש להם על מה שיסמכו.
- לבני חו"ל: סדר עירוב תבשילין מובא בראש השנה. לעולם פסח לא יחול ביום שישי אלא בחו"ל שיש שני ימים טובים.
(עפ"י מחזור לפסח, עבודת ה')
הלכות סדר ליל הפסח
טוב לומר קודם הקידוש "קדש" בניגון וכן קודם הרחיצה ורחץ:
קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא. מצה. מרור. כורך. שולחן עורך. צפון. ברך. הלל. נרצה.
קדש
- יהיה שולחנו ערוך מבעוד יום, ויקדש מיד אחר צאת הכוכבים, אחד אנשים ואחד נשים חייבים בארבע כוסות ומצוה לתת יין לקטנים שהגיעו לחינוך וכן מצוה לחלק קליות ואגוזים לקטנים קודם עשיית הסדר כדי שיראו שינוי וישאלו. ויסדר שולחנו בכלים נאים וינהג דרך חירות.
- צריך להיסב בשתיית ד' כוסות ובאכילת המצה וכריכת האפיקומן, ואם לא היסב לא יצא ידי חובה, ההסבה צריכה להיות בצד שמאל ואפילו איטר יסב על שמאלו. והמנהג בין בני ספרד שהנשים מסיבות אמנם אם לא הסיבו יצאו בדיעבד ידי חובתם.
- מצוה לקדש על יין אדום ובשעת הדחק יוצאים ביין לבן.
- אפילו מי שהיין מזיקו חייב לדחוק עצמו לשתות ארבע כוסות אך די אפילו לכתחילה לאדם זה לצאת ידי חובה במיץ ענבים. על דרך הסוד יש למזוג הכוס בשלוש טיפות מים.
- שיעור הכוס שמונים וששה גרם וישתה לכתחילה את כל הכוס ובדיעבד אם שתה רובו יצא ואם הכוס גדול די שישתה רביעית שהיא רוב הכוס אפילו לכתחילה.
- יתחיל הקידוש מעומד וסדר הקידוש הוא יין , קידוש , זמן , ואם חל במוצ"ש אומר יין, קידוש , נר , הבדלה , זמן , וכשמברך "שהחיינו" יכוון לפטור את ההגדה והמצה והמרור.
ורחץ
- נוטל ידיו כדין נטילת ידיים לאכילת פת כדי לטבל את הכרפס במשקה ולא יברך על נטילה זו, וטוב שלא ישיח עד אחר אכילת כרפס.
כרפס
- יקח פחות מכזית כרפס הבדוק היטב מהתולעים ויטבלנו בחומץ או במי מלח ויברך עליו ברכת בורא פרי האדמה ויכון לפטור בברכה זו את המרור שבתוך הסעודה.
יחץ
- יקח מן השלוש מצות המונחות בקערה את המצה האמצעית ויבצע לשניים ויניח את החלק הקטן בין שתי המצות השלמות ואת החלק הגדול יצניעו לאפיקומן ועל דרך הסוד יש נוהגים לבצוע המצה בצורת דל"ת וא"ו והחלק הקטן בצורת דל"ת יניח בין המצות ואת החלק הגדול בצורת וא"ו מניחו לאפיקומן ולא יבצע בסכין כי אם בידו.
מגיד
- יגביה הקערה שיש בה המצות הוא וכל המסובים עמו ויש נוהגים להגביה המצה הפרוסה לבדה ומתחילים "הא לחמא עניא" עד כי "מה נשתנה" ויצוה להסירה מעל השולחן ולהניחה בסוף השולחן כדי שיראו התינוקות וישאלו ויודיעם שאין רשאים לאכול עד שיספרו ביציאת מצרים, ויש שלא נהגו להסיר הקערה אלא לומר שיסירו.
- מצוות עשה מן התורה לספר ביציאת מצרים, גם הנשים חייבות במצוה זו ואם אינה מבינה בלשון הקודש צריך לתרגם לה. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.
- אסור להפסיק בדיבור באמצע ההגדה רק לצורך גדול.
רחצה
- יטול ידיו כדת ויברך על נטילת ידיים ואם יודע שלא הסיח דעתו מנטילה הראשונה עד עכשיו יטול בלא ברכה.
מוציא מצה
- יקח המצות כסדר שהניחן ויברך המוציא ואכילת מצה ונוהגים שאחר שמברך המוציא שומט המצה התחתונה מידו ונשארת בידו העליונה עם הפרוסה ומברך על אכילת מצה ובוצע משתיהם ביחד כזית מכל אחת יטבלם ויאכלם בהיסבה ביחד. ואם אינו יכול לאכול כשני זיתים ביחד יאכל של המוציא תחילה שהיא השלמה העליונה ואח"כ של אכילת מצה שהיא הפרוסה ובדיעבד אם אכל כזית בין מן השלמה בין מן הפרוסה יצא. וטוב שלא ישהה באכילת הכזית יותר מארבע דקות ובדיעבד יש להקל עד שבע וחצי דקות.
- יכוון באכילתו לקיים מצות אכילת מצה ובדיעבד אם לא כיוון יצא.
- אסור לאכול עם המצה מאכל אחר, ומי שחולה או זקן וקשה עליו לאכול המצה לבדה רשאי לשרותה במים ולאוכלה.
מרור
- יקח כזית מרור וישקענו בחרוסת וינער קצת שלא יתבטל טעם המרור ויברך על אכילת מרור ויאכלנו בלא הסבה.
כורך
- יקח כזית מצה מן המצה השלישית וכורכה עם כזית מרור וטובלה בחרוסת ואוכלם ביחד בהיסבה.
שולחן עורך
- יערוך שולחנו ויסעד ליבו בשמחה ואם היסב הרי זה משובח, ויזהר כשאוכל בהיסבה שלא ישיח כלל והחכם עיניו בראשו שלא ימלא כרסו כדי שיאכל אפיקומן לשובע ולא יהיה עליו לטורח.
צפון
- לאחר הסעודה אוכלים מן האפיקומן כזית לכל אחד, זכר לקורבן פסח הנאכל על השובע ויש מחמירים לאכול כזית נוסף זכר למצה הנאכלת עם קורבן פסח.
- יאכל את האפיקומן לתיאבון ובהיסבה ואם היה קץ באכילתו לא יצא.
- אסור לאכול שום דבר לאחר האפיקומן, ומותר לשתות מים, והיושב ועוסק בהלכות פסח ובסיפור יציאת מצרים אחר ההלל וכוס רביעי, רשאי לשתות קפה או תה כדי להתעורר ולהפיג יינו אבל בלא צורך אין להקל.
ברך
- יטול ידיו למים אחרונים ויברך ברכת המזון על הכוס ולא יסב בשעת ברכת מזון.
הלל
- יאמר ההלל בשמחה וחדוה ומתחיל "שפוך חמתך על הגויים" ויאחז הכוס בידו כדי לגמור עליו את ההלל.
- יחתום בהלל בברכת יהללוך וישתה כוס רביעי בהיסבה ויברך ברכה אחרונה ויזהר שיסיים את ההלל ושתיית כוס רביעי קודם חצות לילה ואף אם נתאחר עד אחר חצות הלילה יש נוהגים לחתום בברכת יהללוך ויש נוהגים לא לחתום.
נרצה
- העורך סדר כהלכתו ירצה ה' פעלו ותהי משכורתו שלמה ומצוה שיספר בסיפור יציאת מצרים אחר הסדר כפי יכולתו.
- נוהגים לקרוא שיר השירים אחרי הסדר.
- בערבית מוצאי חג הפסח מתחילים לספור ספירת העומר.
הלכות ומנהגי ספירת העומר בחודש אייר.
(עפ"י מחזור לפסח, עבודת ה')
חול המועד פסח
בשבתות שבין פסח לעצרת לומדים פרקי אבות.
הלכות חוה"מ כמובא בחג הסוכות.
אסרו חג
כמפורט בחג הסוכות.
העיון בהלכות בלוח זה אינו פוטר עיון בספרי ההלכה ושאלת חכם!!!
