נקרא גם יום הכסה, "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" (תהילים פ"א), שעניינו של ראש השנה שחל בא' בתשרי הוא כיסוי.
כל המועדים זמנם במילואו של הירח וראש השנה בכיסויו של הירח.
בכל השבתות והמועדים ישראל נמשלים לירח מאיר, וביום ראש השנה נמשלים לירח מכוסה מאימת יום הדין. ואף הקב"ה מכסה על עוונותיהם ובא עימם במחילה וסליחה.
אין מברכים על חודש תשרי בשבת שלפניו כבשאר החודשים, כדי שיום הדין ושעת הדין יהיו מכוסים מהשטן ולא יקטרג על עם ישראל.
אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא רבה- ראשי תיבות ארי"ה.
האדם נידון על מעשיו, קורותיו ומאורעותיו שיהיו לו בשנה הבאה.
בראש השנה עושים סימנים המראים לטובה, שנזכה בדין ושתתחדש עלינו שנה טובה. וסימנים אלה עושים בשעת הסעודה בשני הלילות של ראש השנה.
כשחל ר"ה בשבת – "על כל הפשעים תכסה אהבה", יום הדין ביום של חסד, ואז השבת היא קול השופר.
(עפ"י ספר התודעה)
חמש פעמים בשנה יש להשכים ולהתפלל כותיקין:
ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא רבה, פורים, ט' באב.
והסימן לחמשת הימים הנ"ל נלמד מהפסוק: "וישכם אברה"ם בבקר",
אותיות אברה"ם הן סוף התיבות של הושענא, תשעה באב, יום כפור, ראש השנה ופורים.(עפ"י לוח דבר בעתו)
הכנות לחג:
- נהוג להכין חלות בצורת ספירלה שזה נותן אותיות כ.פ.ר. – כפרה.
- ראו טבלת ההכנות ליום שבת.
- לא לשכוח לעשות ערוב תבשילין: אם חל יום שני של ר"ה בערב שבת צריך לעשות ערוב תבשילין בערב החג, שהוא יום ד', קודם חשכה ,ובזה יהיה מותר להכין ביום שני (ולא ביום ראשון של החג) של חג צורכי שבת.
• להכין את הסדר לליל ר"ה: דבש, תמר, רוביא, כרת, סלק, קרא, רימון – לבדוק אותו היטב, תפוח, ראש של כבש/דג. - חשוב מאוד לקרוא את הפרקים הבאים (ערוב תבשילין ועזר כנגדו).
- לשים לב לשינויים בתפילת העמידה בעשרת ימי תשובה, לסמן אותם כדי לא לשכוח לשנות.
- הצעה: אמהות שמגיעות לבית הכנסת בר"ה, להביא בקבוק מיץ ענבים ועוגה, לקידוש בזמן ההפסקה בין שחרית למוסף.
- להשתדל לסיים ספר שלם של תהילים ביומיים אלה, לנצל כל הפסקה בתפילה או בטיפול בילדים.
סדר ערוב תבשילין
- כשחל יום טוב בערב שבת, אסור לבשל בו לשבת, אלא אם כן יעשה עירוב תבשילין מערב יום טוב.
- גם אשה יכולה לעשות עירוב תבשילין ולברך.
- את העירוב מכינים בפת ותבשיל שדרך לאוכלו עם הפת. שיעור הפת "כביצה" או יותר (כ 60 גרם), וטוב שיהיה ככר שלם. ושיעור התבשיל מ"כזית" (כ 30 גרם(. וצריך להכין תבשיל שלא יתקלקל עד השבת, ולכן נהגו להכין ביצה קשה. טוב לעטוף אותם בעטיפה מיוחדת ולהניחם במקום מיוחד שלא יבואו לאוכלם בטעות ביום טוב.
- מי שאין תחת ידו "פת" אלא רק "תבשיל" – יעשה עירוב תבשילין על התבשיל בלבד. אם אין לו "תבשיל" אלא רק "פת" – אי אפשר לעשות עירוב תבשילין, ולכן לא יאפה ולא יבשל מיו"ט לשבת.
- הטוב ביותר לבשל תבשיל במיוחד לשם העירוב ואם לא עשה כן – יכול לעשות עירוב גם בתבשיל קנוי כגון קופסת אפונה מבושלת או קופסת סרדינים וכד' ואפילו במשהו כבוש, אך לא יעשה את העירוב משיירי תבשיל שיש בזה ביזוי מצוה. ואם אין לו משהו אחר – יעשה בשיירי תבשיל.
- מותר בדיעבד להניח עירוב אפילו בין השמשות ובמקרה זה יברך בלי שם ומלכות. אמנם אם התפלל ערבית של יום טוב, ואפילו אמר רק "ברכו" ונזכר, אף על פי שעדיין לא שקעה השמש – אסור להניח עירוב, אלא יסמוך על העירוב של רב העיר.
- מה עושים עם העירוב – ישמור את העירוב עד ליל שבת אחר החשיכה. ומצוה לברך על הלחם כלחם משנה בסעודת ליל שבת או בסעודת הבוקר וזריזים מקדימים. את התבשיל מהדרים לאכול בסעודה שלישית. ויש נוהגים להניח את הפת על השולחן כלחם משנה בערב ובבוקר ואוכלים אותו בסעודה שלישית לחיבוב מצוה.
- מי מניח עירוב? – מצוה על רב העיר או על גדול העיר לערב על כל בני העיר הנמצאים ועל אלה שיבואו במשך היום, או על מי שהכין עירוב ואבד לו, או ששכח להכין. הרב מזכה את עירובו לבני העיר על ידי אדם אחר, שאינו מבני ביתו, ואומר לו: "זכה בעירוב זה עבור בני העיר", והוא מגביהו טפח. ואחר כך מחזירו לרב, והרב מברך כנ"ל ומוסיף ואומר: "בדין וכו' לנא ולכל בני העיר הזאת".
- מצוה על כל אדם להניח עירוב בעצמו ולא לסמוך על העירוב של רב העיר. מי שאפשר לו לערב ולא מערב כיון שרוצה לסמוך על עירובו של רב העיר – לא טוב הוא עושה, ואעפ"כ יוצא ידי חובה בעירובו של הרב.
סדר העירוב – ביום רביעי ערב החג יקח את הפת והתבשיל ויברך:
ואחר כך יאמר:
וצריך שיבין מה שאומר ועל כן טוב שיחזור לומר בלשון הקודש:
(עפ"י שולחן ערוך ופסקי הלכה של הרב מרדכי אליהו זיע"א, באדיבות הרב שמואל זעפרני הי"ו)
הכנת הנרות
- יש להכין שתי מערכות של נרות קודם החג על מנת שלא יצטרכו להדביק נרות או לתקוע את הפתילות למצוף השעם בליל יום טוב השני. כמו כן יש להכין נר נשמה שידלק לפחות 48 שעות, על מנת שיהיה אפשר לקחת ממנו אש להדלקת נרות בלילה השני של ראש השנה. אם לא הדביקו נרות שעוה מערב יום טוב לא ידביקם ביום טוב, ויכולים להשתמש בנרונים (אף על פי שלכתחילה לכבוד החג ידליק נרות ארוכים). המדליקות בשמן אם לא תקעו פתילה בשעם מערב החג, יכולות להכניס בשינוי בחג. כשחל ראש השנה בימים חמישי ושישי, יש להכין שלוש מערכות של פמוטים כבר מיום רביעי. לאחר ההדלקה יש להניח את הגפרור או הקיסם שהרי אסור לכבות ביום טוב.
- ראש השנה שחל ביום שבת וביום ראשון – יש להכין שני נרות נשמה שכל אחד ידלק יותר מ24 שעות, תדליק האשה אחד בערב שבת, ובמוצאי שבת תדליק ממנו את הנר השני, ומנרות אלו תעביר האשה אש להדליק נרות של ראש השנה בליל ראש השנה דהיינו במוצאי שבת. את נרות ראש השנה יש להדליק אחרי צאת הכוכבים ואחרי שהאשה אמרה בתפילת ערבית "ותודיענו" או שאמרה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
(עפ"י שולחן ערוך ופסקי הלכה של הרב מרדכי אליהו זיע"א, באדיבות הרב שמואל זעפרני הי"ו)
- הדלקת נרות: הברכה "להדליק נר של יום טוב".
אם מתנה שאינה מקבלת עליה יום טוב לא תברך "שהחיינו", כי אי אפשר להתנות ולברך "שהחיינו" יחד. ואם בירכה "שהחיינו" לא תענה "אמן" אחר "שהחיינו" בקידוש, שלא יהיה הפסק בין ברכה לטעימה.
המקדשות לעצמן ואוכלות בגפן, או אנשים המדליקים נרות, לא יברכו "שהחיינו" בהדלקת נרות אלא בקידוש. - מברכים איש את רעהו ואישה את רעותה, בלב שמח ובפנים מאירות "לשנה טובה תיכתב/ו ותחתמ/ו לאלתר (ויש מוסיפים) לחיים טובים ארוכים ולשלום" ועונים אמן בלבד.
- קידוש: ברכת בורא פרי הגפן וקידוש היום ומיד מברך "שהחיינו", מכוון להוציא ידי חובה את שאר הנוכחים והם יכוונו לצאת ידי חובה. ויהיו ששים ושמחים וטובי לב ויקיימו וגילו ברעדה.
- המוציא: נוהגים לטבול פרוסת "המוציא" בדבש. עורכים את סדר ליל ר"ה כמובא במחזורים כל אחד כפי מנהגו וכן ברכת המזון עם הוספת "יעלה ויבוא" ו"הרחמן הוא יחדש עלינו את השנה הזאת לטובה וברכה".
- אין אומרים וידוי.
- תפילת שחרית: לנצל כל הפסקה לאמירת תהילים או ללימוד.
- תקיעת שופר: אם ר"ה חל בשבת אין תוקעים בשופר.
ראוי להשאיר התינוקות בבית, כדי שלא יהיו הפרעות בתקיעות שופר ואם אי אפשר יהיו בעזרת נשים עם האמהות. נשים פטורות מתקיעות מעיקר הדין. - שינה: נוהגים לא לישון ביום ר"ה אלא לקבוע לימוד תורה או אמירת תהילים והיושב בטל דומה לישן.
- יכוונו להמליך את ה' בשמחה ובטוב לבב אך יקיימו גם "וגילו ברעדה" .
לפני חצות היום מאחלים "כתיבה וחתימה טובה" ואחר חצות היום מאחלים "גמר חתימה טובה" . - אסור להכין ביום ראשון של ר"ה כל דבר לצורך יום שני של ר"ה וגם לא לבשל עבור שבת (רק ביו"ט שני של ר"ה ע"י עירוב תבשילין).
- אחרי תפילת מנחה וקודם שקיעת החמה עושים סדר 'תשליך' כמובא במחזורים לר"ה. הולכים למקום שיש שם מים ים/נהר/באר/מקור מים/בור מים וטוב שיהיו בו דגים. טוב לבחור להשליך את כל הכעסים, המחשבות השליליות וכל מה שאנחנו רוצים להיפטר ממנו.
- יום טוב שני: כל דיניו של יום שני של ר"ה, כל מצוותיו וסדר תפילותיו, הכל כביום הראשון, חוץ מהקריאה בתורה ובהפטרה.
בקידוש ליל שני נוהגים להכין על השולחן פרי חדש או ללבוש בגד חדש שצריך לברך עליו "שהחיינו", מיד אחר הקידוש לפני נטילת ידיים לסעודה יש לאכול את הפרי החדש אחר ברכת "בורא פרי העץ" ולא יאכל מהפרי כזית כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, ואם אכל אין לברך ברכת "בורא נפשות" לפי שברכת המזון פוטרת.
(עפ"י המחזור לר"ה, עבודת ה')
העיון בהלכות בלוח זה אינו פוטר עיון בספרי ההלכה ושאלת חכם!!!
